יום רביעי, 6 בינואר 2010

נקסוס! איזה שם סקסי!

זה כמה שנים שאני מטפחת סטיה. אני ממש לא לבד בקטע הזה.
כולם אוהבים אותו.
את גוגל, אלא מי?
אני מנסה להיזכר מתי בדיוק התחלתי בהעברה החד כיוונית של חיי הוירטואליים לשפת הG.
זה התחיל עבורי, כמנוע חיפוש מעולה שמצא עבורי את כל מה שחיפשתי.
אחר כך גם שיכנעתי את אחותי ש"תבזבז עליי" את ההזמנה היחידה שהיתה לה כבעלת ג'ימייל וקיבלתי תיבת מייל בנפח של (נדמה לי שזה היה) 200 מגה-בייט (אז זה היה וואו!). 
היום הוא אפילו לא מטריד אותי בשאלות של נפח. לא איכפת לו שיש לי הרבה דברים לשמור.

ואז התחילו להיוולד ההברקות: כדור הארץ הסתובב בgoogle earth , המפות, היומן, מי צריך זיכרון במחשב? תמונות לpicasa. הדוקומנטים שמורים אונליין ,מעבד תמלילים, תרגום למלא שפות.....
והכל בשפת גוגל: נקי, פשוט וקל. כל כך קל שכבר לא צריך לחפש, לכתוב או אפילו לחשוב הרבה.
גוגל מכיר אותך. הוא מכיר את כולנו. מה מכיר? אנחנו זה גוגל וגוגל זה אנחנו.
כעצלה,  גוגל בא לי טוב. בהקלדה יחידה הוא כבר יודע לאן אני רוצה שהוא יקח אותי. הופ!
לפעמים כשהוא מנחש אותי בחיפוש חדש ולא אופייני לי, אני ממש מתרגשת "איך ידעת?" אני לוחשת תוך כדי חיוך סמוק.
לא מזמן מצאתי את עצמי אומרת ללקוח באמצע פרזנטציה שאני מחפשת חתן מתוצרת גוגל- זה המודל הגברי שלי: נקי, פשוט, יפה, חכם, חזק, אוניברסלי, אסתטי, יודע מה אני רוצה ומה אני צריכה ומביא אותי לשם בקלות.
איזה גבר!!!
אתמול שוחרר סרטון ההצגה של נקסוס1 הסלולרי המוסט- אנטיסיפייטד של גוגל. חיכיתי. לא רציתי להיות הראשונה לצפות. צפיתי. אני רוצה כזה.

ואחרי זה.
תנו לי לזרוק לחברים בגוגל רעיון לפיתוח- Google Vibe ויברטור בחיבור יו.אס.בי-
יודע בדיוק איפה ללחוץ

פוסט ראשון ובלתי מחייב

אין ברירה…. עכשיו גם לי יש אחד.

אחרי התלבטויות, דחיות, לבטים ושינויי תנוחות….. אמרתי לעצמי

“די! תפתחי אחד ותגמרי עם זה!”

כי כזאת אני, עצלה! לא עצלנית! יש הבדל…..

בכל הזמן הזה שאני רוצה אחד, עשיתי הכל פרט ללפתוח אחד.

התלבטתי על שם, על נושאים,

רק כתיבה? או גם תמונות ולינקים,

בלוגלי או בלוגר או דה מרקר או מאדר פאקר.

זה מה שיצא.