יום שני, 26 באפריל 2010

האוניצוקה הראשונות שלי

הסניקרס הראשונות שהיו לי היו אדידס תכלת עם פסים צהובים ושני פסים של סקוץ' לרכיסה. הייתי בת 6.
בגיל ההתבגרות, כשנעליים הפכו להצהרה, הסניקרס, לצד הדוקטור מרטינס, באו מהמוסיקה ששמעתי.
איאן בראון, לשעבר סולן הstone roses והיום יש לאדידס ליין במיוחד בשבילו

עם ניצני הנשיות ניסיתי את רגליי בעקבים, ויש לציין שהתמדתי, למרות חוסר הנוחות.
נפילה מביכה ביותר גרמה לי לוותר בו במקום על הסנטימטרים הנוספים שמעניקים לי העקבים (יחד עם כאבי גב ויציבה עקומה). חלצתי את הנעליים ונכנסתי לחנות הספורט הקרובה. יצאתי עם זוג נייקי בצבע אפרסק, הסווש המפורסם מעטר את צידי הנעל בכחול נייבי והתעופפתי לדרכי.
מאז הסניקרס הפכו ליותר מנעליים- סניקרס זו דרך חיים. זה עולם תוכן שלם.
לאורך השנים אספתי לי Adidas, Puma ושאר מיני קלאסיקות (וגם כמה זוגות לא ממותגים שלא שרדו כדי שאזכור איזה קשקוש היה כתוב עליהם).
פוסט זה פותח סדרה של פוסטים בנושא סניקרס בכלל ואוניצוקה כמותג מופת בפרט.
את אוניצוקה פגשתי כנראה לראשונה על אומה תורמן ב"קיל ביל" אבל אני לא זוכרת אותן משם. אני מניחה שההתלהבות שלי מהחליפה הצהובה לא איפשרה לי לראות גם את הנעל..... מרוב דובים......
שנים אחר כך בסן פרנסיסקו נפלו לי השיניים כשראיתי את הפרינט המושלם הזה
שלמות!

הכל התחיל בשנות הארבעים ביפן, כשבחור בשם קיהצ'ירו אוניצוקה שם לו למטרה לטפח את חדוות הספורט (?!) בקרב בני הנוער היפנים. בעוד הפופולאריות של משחק הכדור-סל גואה הבחין אוניצוקה כי הנערים משחקים יחפים והחליט לשכלל נעל ייחודית לכדורסל. אחרי חצי שנה שבה למד כדורסל בקולג' בעיירה קוב, הנעל הראשונה נולדה.
הנעל ההיא הייתה לא יותר מאשר סנדל מהולל, ומה שנשאר מהנעל של אוניצוקה ב onitsuka tiger של היום זה רק הפסים.
אלוהים מצוי בפסים.
סבא אוניצוקה


מאז החברה הפכה להיות ASICS (ראשי תיבות של אמרה לטינית שפירושה "נפש בריאה בגוף בריא"), אך המשיכה להחזיק בשמו של המייסד כמותג פרימיום (שאני אתרגם sub-brand לתת מותג? תמות נפשי עם פלשתים!).
את האוניצוקות הם ממתגים בASICS במשפט אחד:
MADE IN JAPAN
ובנינו. מי צריך יותר?
כך הם חגגו 40 שנה למותג- זוג מקסיקו 66 (הדגם הקלאסי אותו נעלה נבחרת יפן באולימפיאדת מקסיקו....) בקופסת בנטו.
הכל פה במקום! הצ'ופסטיקס הממותגים, משחת הנעליים בתפקיד וואסבי ושרוכים להחלפה בתפקיד שלושה רולים.
מיותר לציין שיש עדיין אנשים שמוכנים למכור את נפשם לשטן כדי להניח את ידם על ערכה כזו. 
יותר טוב מסושי

את הסרטון הזה עשה עבור אוניצוקה לא אחר מאשר אחד המאיירים היצירתיים בעולם, ואהובי, גארי בייסמן
וזה רק זרזיף! הקובץ המלאה שיושב לי על המחשב והחבר'ה פה בבלוגר לא נותנים לי להעלות מראה את הנעל נבנית מהבסיס!!!! 


 יש גם את המופת האור קולי הזה



באתר הבית תוכלו לראות את הנעל שבפרינט הזה מסתובבת. יש לי הרגשה שהסרטון בכיכובה בדרך...


בקיצור, יש לנו עוד המון עבודה!!!
כל אלה היו רק ניסיון לתת תיאבון כי כך אני התחלתי ומאז אני לא מפסיקה.
אשאיר אתכם עם האוניצוקה הראשונות שלי כפי שהן נראות היום, אחרי שצעדתי בהן מלא קילומטרים, רקדתי בהן במסיבות הכי טובות ולאחר שניצלו מנסיון לרצח בין שיני הכלבה הידועה בכנויה "הפרא" בימיה כגורה סוררת
סיונארה!



















יום ראשון, 25 באפריל 2010

דברים שראיתי ועכשיו אני חייבת

והפעם שמלה שהיא סופר-אני ועדיין לאחר שעות של פישפוש ברחבי הרשת
לא מצאתי מי עיצב אותה או איך אפשר להשיג אותה.
ולזה קוראים- השתוקקות כפויה!


אולי זו דרכו של היצרן לייצר באזז סביב השמלה
makes you think

יום שבת, 24 באפריל 2010

Chromania

כבר כתבתי פה בעבר על חיבתי המוגזמת למותג העל google.
מאז אותו הפוסט הם הספיקו להביך את הפירמה עם שחרור הbuzz,
ולאבד נתחי טראפיק רציניים לטובת היריבה החברתית בכחול.


זה לא משנה את העובדה שכמותג, בשבילי, הם עדיין מספר אחת.
למה?
הפשטות המתוחכמת
הצבעים הקבועים
הקריאייטיב שעוטף את הכל בחבילה אחת פשוטה, חכמה ומושלמת.
google שחררו 2 סרטונים מצוינים החושפים כל מיני תוספים ל Chrome
שאמורים לעשות את החיים שלנו קלים יותר.



 אין מילים!


הסרט השני מתרכז בתוסף התרגום



שני הסרטים נאמנים למסורת הצבעונית ה"גוגלית" לפיה הרקע לבן, המילים בשחור והגוגל הוא....גוגל
(זכרו מה שאני אומרת, יום אחד ככה יקראו לאדום, כחול, ירוק צהוב- צבעי גוגל).
מה שיפה בסרט הראשון, מלבד פטיפון הוינטג' ההורס ותקליט הchrome, זה האופן שבו בחרו להראות
את התוספים כפיצ'ר שניתן לבחירה ולהתאמה אישית על ידי המצלמה המשוטטת במרחב 
לואו-טקי עד עתיק. התוספים עצמם מוצגים כאילו בשלב שבו רק חשבו עליהם- 
כלומר, הדברים הכי גאוניים הם דווקא אלה שהם הכי פשוטים.

יום ראשון, 18 באפריל 2010

Fashion-toons

במגזין ELLE הספרדי הפכו כמה ממעצבי האופנה הגדולים ביותר לדמויות בסרטי דיסני. כיף גדול!!
קארל לאגרפלד

אלבר אלבז

ג'ון גליאנו

מארק (הו מארק!) ג'ייקובס

דולצ'ה וגאבנה

ז'אן פול גוטייה

דונטלה ורסצ'ה

מדברת שוודית

מהלך מבריק של IKEA במרץ האחרון, אשר בחרו ב 4 תחנות מטרו סואנות במיוחד ברחבי פריז להציג בהן את קולקציית הריהוט החדשה בפני קהל יעד שבוי. ספות ומנורות הוצבו למשך 3 שבועות על רציפי העליה לתחתית ואפשרו ללקוחות הפוטנציאליים אינטראקציה מוחשית עם המותג מחוץ למקומו הטבעי. קירות התחתית כוסו בהדפסים של ספריות, שידות ושאר   קונסטלציות איקאיות טיפוסיות.  זה ניו- מדיה פר אקסלנס!









הזכיר לי את סדרת הקאלט המצוינת IKEA Heights שצולמה כולה בסניף איקאה בברבאנק קליפורניה בזמן שלקוחות מסתובבים בחנות ברקע. הדמויות בסדרה משתמשות בחדרי התצוגה של החנות כבסט צילומים והתוצאות היו מצחיקות עד דמעות. 





מותג חזק יכול להרשות לעצמו שייצחקו עליו. בסוף הם אלה שצוחקים

No Lego

את הפוסט הזה אני רוצה לכתוב כבר הרבה זמן ולא יודעת איך להתחיל.
לפני כמה חודשים נפלו עיני על סדרת המודעות Lego for adults







הקונספט המשגע של הנשים העירומות בנויות באבני לגו, שהוא עבור כולנו מותג טעון בערכים של ילדות ותמימות, הארט המדוייק והאופנתי בכל מודעה, הטיפוגרפיה הצנועה בימין והלוגו הכל כך מזוהה בפינה העליונה - פשוט מושלם!
קריאה קצרה בערך Lego בויקיפדיה מלמד לא רק שהאבנים המיתולוגיות (שבהתחלה נקראו אבני הפלא!) באו לעולם ב 1932 בדנמרק, אלא גם שללגו יש אפילו Wiki משלו שנקרא BrickWiki  ומתפקד כאתר פתוח לתוכן על לגו. 
עד כאן פרטים יבשים אודות אחד המותגים הקריאייטיביים ביותר בעולם. 
כילדה מאוד אהבתי לבנות בלגו. לא משהו מיוחד, לרוב היה מדובר בבתים לבנים עם גג אדום. כשאני מתחילה להתעמק בזכרונות הלגו שלי, בבתים שבניתי, אני מתמלאת בכל כך הרבה רגשות.....אז החלטתי לחפש עוד על לגו. מצאתי המון!!!! חומר ומלא דברים מרתקים והתחלתי להתבלבל.
נכון לכתיבת שורות אלה אני עדיין לא יודעת איך להביא את כל החומר הזה בצורה הכי נכונה.
לגו הוא מותג מרתק בעיני. ליצירתיות אין סוף כשמדובר במוצר שכל מהותו היא בבניית משהו חדש.
החלטתי להפוך את הנושא למדור קבוע בבלוג, מדור רק על לגו! 
עוד קריאייטיב? למה לא. 






יצירתיות ותמימות אמרנו? אמרנו. 
סדרת המודעות האלה מראות בדיוק לגו מהו.
חזון.



הפרצוף של הילדה כל כך מעורר הזדהות בפרינט הוינטאג' הזה. 
ואני פשוט מתה על הסטייל של הילדה ועל הוייב הכללי של פעם שעולה ממנו.



פורט על כל נימי הנוסטלגיה האפשריים. קלאסיקה מודרנית.



זו פשוט מודעה יפה שמשתמש בצורה האיקונית של אבני הלגו כשפה. Indusrial!


הסלוגן Build it אומר הכל.




שימוש מצויין של הפנמת ערכים נוספים למותג. הבניה של שלט הפלייסטיישן
באבני לגו כאילו אומרת שכל כוחו של המשחק נובע בעצם מהבסיס, שהוא הלגו.
סוג של אם לא היה לגו......



החתיכה החסרה. שלמות.
המשך יבוא בNo Lego 2.




יום שלישי, 13 באפריל 2010

מתנה לדוטי-דוט

כיוון שעדיין אין לי הרבה קוראים. אם בכלל......
אני מרשה לעצמי להקדיש את הפוסט הבא לאחת הנשים האהוביות עליי בעולם כולו.
tokidoki המותג האיטלקי אשר שואב השראה מהתרבות היפנית חוגג השנה 5 שנים.
המותג מייצר בגדים, נעליים, תיקים, כובעים.....מה לא? סימן ההיכר שלהם הוא שימוש בדמויות מצוירות
 ואיקוניות, אשר מיוצרות גם כבובות סיליקון וצעצועים מיניאטוריים שאיסופם הפך לתחביב של רבים.
במסגרת חגיגות החמש ובמסורת מדיניות שיתופי הפעולה היצירתיים הם עשו את זה:
 מתה עלייך doot!

כמובן שמדובר בפריט אספנים, במהדורה מוגבלת וכל היתר... ובכל זאת.....
מקדישה את הפוסט הזה לאספנית tokidoki, חברה ובעלת טעם משובח!
יישב טוב גם על השידה שלכם, קוראיי הבודדים.


יום ראשון, 11 באפריל 2010

אני חושבת שמתתי והגעתי לגן עדן! כמעט...

כמו הרבה נשים, גם אני משוגעת לנעליים.
החיוך הענק שנמתח על שפתיי כשגילית את האפליקציה לאייפון ishoes,
כמעט וקרע את פניי הסמוקות מאושר.




מדובר באפליקציה חינמית מבית Mobile App Studio המאפשרת לך לדפדף
בין אלפי זוגות נעליים של המותגים הכי נחשקים.
ניתן לערוך חיפוש לפי שם מותג או לפי סוג נעל, ואפשר פשוט לתת לקסם לקרות בעצמו,
ולהתעופף רנדומלית על פני יותר מ50,000 זוגות נעליים.


כך מצאתי את צמד עלמות החן הללו מבית Dolce & Gabbana



אחרי רצף צרחות "מהמם! אני רוצה!" השתלטתי על קצב הנשימה שלי 
והמשכתי בחיפושיי לכיוון השטוחות, כי אחרי הכל, על מי אני עובדת? 
אני יציבה על עקבים כמו חתול שתלשו לו את השפם.
יקיריי דולצ'ה וגאבנה לא איכזבו ומצאתי נעלי בלרינה בוורוד לוהט

יפות, ורודות ומבריקות! הכי אני!
יופי! מה עושים עכשיו?
האפליקציה מאפשרת לך להיכנס לאתר המכר של כל נעל.
את יכולה לקנות דרך האייפון מיד או לשלוח לעצמך מייל עם הפרטים
לרכישה דרך המחשב האישי. אפשר ליצור wish list על ידי הוספת נעליים
לרשימת המועדפים וכמובן- אפשרות לפוסט ישירות לפייסבוק.
עלמות החן עולות 220$ והבלרינות הוורדות 370$, לכן ה"כמעט" בכותרת.
לאחר שעות של שוטטות בגן עדן אני ממליצה לכל בעלות הפטיש לנעליים.
אחר כך, אני ממליצה על האפליקציה האחות ibags שעושה בדיוק את אותו 
הדבר רק עם.....תיקים!
את הקלאץ' המטמטם הזה של אלכסנדר מקווין אפשר לקנות רק ב1350$, ללא תחרות!




יום שבת, 10 באפריל 2010

דברים שראיתי ועכשיו אני חייבת

הקיץ בפתח ובשיטוטיי נפלתי על תיק הLacoste הקיצי הזה.




גילוי נאות: מזה שנים אני מפנטזת על קריירה כטניסאית מצליחה רק כדי
שהחבר'ה בLacoste ייקחו אותי כפרזנטורית.


גילוי נאות יותר: השילוב המנצח של חוסר קואורדינציה אלים, תנועה גמלונית, חוסר
יציבות בסיסי ופוביה קשה כלפי חפצים עגולים שמתעופפים לעברי במהירות האור......בואו נגיד
שהאחיות ויליאמס יכולות לישון בשקט

יום שישי, 2 באפריל 2010

Cola fever

אני לא שותה קולה.
וגם לא דיאט קולה.
אני לא שותה משקאות מוגזים בכלל!
זה לא עובר לי טוב בפה...
כל ההתרחשות הזאת עם הגזים והבועות......לא ברור לי איך אפשר לרוות מזה.
וגם המתיקות...בררררר... בקיצור, אני שותה רק מים.
מדי פעם אני מרגישה חסך.
שתיית קולה מביאה עמה עולם תוכן שלם. 
אני חייבת להודות שלעיתים רחוקות, אני אפילו מקנאה כשאני רואה חברה
פותחת פחית אדומה וקרירה שהלוגו הלבן והנצחי מתנוסס עליה בזווית- 
טקס שלם שאני לא חלק ממנו.
זה מה שיפה בקוקה קולה: המיתוג שלהם עד כדי כך חזק!


את פרץ הקנאה הנוכחי הצית בקבוק האלומיניום לקולה לייט שעיצב קארל לגרפלד.
הבקבוק יימכר בקופסא מעוצבת אף היא, בצירוף פותחן בקבוקים (בטוח מעוצב ושווה!)
 ובמהדורה מוגבלת.



איך אפשר לעמוד בפני הפקק הוורוד?

זו כמובן לא הפעם הראשונה שקוקה קולה נותנים למישהו מפוסם לעצב בקבוק במהדורה מוגבלת.
עיצוב מוצלח נוסף שהייתי שמחה לשים עליו יד הוא זה של נטלי רייקל (הבת של סוניה) שיצא ב- 2009


וטינה פיי היתה אומרת:
I want to go there

אחרון חביב ובאווירת סוף השבוע הארוך המצפה לנו הוא הבקבוק שעיצבו 2 הצרפתים האהובים עליי Justice
יחד עם מנהל הקריאייטיב של הלייבל שלהם (וגאון לא קטן בפני עצמו) So_Me .
הבקבוק הזה הופץ במועדונים באירופה.




!Do the D.A.N.C.E

ואם כבר,
אז כבר!
סופשבוע פרוע!

יום חמישי, 1 באפריל 2010

דברים שראיתי ועכשיו אני חייבת

מיותר להסביר את מה שניתן לראות מיד
הקלאץ' הזה של Maiden-ART הוא פשוט יצירת אומנות וכזה אני ממש חייבת
כל השלשלאות האלה...
תודו שיש בזה משהו סקסי