יום שני, 26 באפריל 2010

האוניצוקה הראשונות שלי

הסניקרס הראשונות שהיו לי היו אדידס תכלת עם פסים צהובים ושני פסים של סקוץ' לרכיסה. הייתי בת 6.
בגיל ההתבגרות, כשנעליים הפכו להצהרה, הסניקרס, לצד הדוקטור מרטינס, באו מהמוסיקה ששמעתי.
איאן בראון, לשעבר סולן הstone roses והיום יש לאדידס ליין במיוחד בשבילו

עם ניצני הנשיות ניסיתי את רגליי בעקבים, ויש לציין שהתמדתי, למרות חוסר הנוחות.
נפילה מביכה ביותר גרמה לי לוותר בו במקום על הסנטימטרים הנוספים שמעניקים לי העקבים (יחד עם כאבי גב ויציבה עקומה). חלצתי את הנעליים ונכנסתי לחנות הספורט הקרובה. יצאתי עם זוג נייקי בצבע אפרסק, הסווש המפורסם מעטר את צידי הנעל בכחול נייבי והתעופפתי לדרכי.
מאז הסניקרס הפכו ליותר מנעליים- סניקרס זו דרך חיים. זה עולם תוכן שלם.
לאורך השנים אספתי לי Adidas, Puma ושאר מיני קלאסיקות (וגם כמה זוגות לא ממותגים שלא שרדו כדי שאזכור איזה קשקוש היה כתוב עליהם).
פוסט זה פותח סדרה של פוסטים בנושא סניקרס בכלל ואוניצוקה כמותג מופת בפרט.
את אוניצוקה פגשתי כנראה לראשונה על אומה תורמן ב"קיל ביל" אבל אני לא זוכרת אותן משם. אני מניחה שההתלהבות שלי מהחליפה הצהובה לא איפשרה לי לראות גם את הנעל..... מרוב דובים......
שנים אחר כך בסן פרנסיסקו נפלו לי השיניים כשראיתי את הפרינט המושלם הזה
שלמות!

הכל התחיל בשנות הארבעים ביפן, כשבחור בשם קיהצ'ירו אוניצוקה שם לו למטרה לטפח את חדוות הספורט (?!) בקרב בני הנוער היפנים. בעוד הפופולאריות של משחק הכדור-סל גואה הבחין אוניצוקה כי הנערים משחקים יחפים והחליט לשכלל נעל ייחודית לכדורסל. אחרי חצי שנה שבה למד כדורסל בקולג' בעיירה קוב, הנעל הראשונה נולדה.
הנעל ההיא הייתה לא יותר מאשר סנדל מהולל, ומה שנשאר מהנעל של אוניצוקה ב onitsuka tiger של היום זה רק הפסים.
אלוהים מצוי בפסים.
סבא אוניצוקה


מאז החברה הפכה להיות ASICS (ראשי תיבות של אמרה לטינית שפירושה "נפש בריאה בגוף בריא"), אך המשיכה להחזיק בשמו של המייסד כמותג פרימיום (שאני אתרגם sub-brand לתת מותג? תמות נפשי עם פלשתים!).
את האוניצוקות הם ממתגים בASICS במשפט אחד:
MADE IN JAPAN
ובנינו. מי צריך יותר?
כך הם חגגו 40 שנה למותג- זוג מקסיקו 66 (הדגם הקלאסי אותו נעלה נבחרת יפן באולימפיאדת מקסיקו....) בקופסת בנטו.
הכל פה במקום! הצ'ופסטיקס הממותגים, משחת הנעליים בתפקיד וואסבי ושרוכים להחלפה בתפקיד שלושה רולים.
מיותר לציין שיש עדיין אנשים שמוכנים למכור את נפשם לשטן כדי להניח את ידם על ערכה כזו. 
יותר טוב מסושי

את הסרטון הזה עשה עבור אוניצוקה לא אחר מאשר אחד המאיירים היצירתיים בעולם, ואהובי, גארי בייסמן
וזה רק זרזיף! הקובץ המלאה שיושב לי על המחשב והחבר'ה פה בבלוגר לא נותנים לי להעלות מראה את הנעל נבנית מהבסיס!!!! 


 יש גם את המופת האור קולי הזה



באתר הבית תוכלו לראות את הנעל שבפרינט הזה מסתובבת. יש לי הרגשה שהסרטון בכיכובה בדרך...


בקיצור, יש לנו עוד המון עבודה!!!
כל אלה היו רק ניסיון לתת תיאבון כי כך אני התחלתי ומאז אני לא מפסיקה.
אשאיר אתכם עם האוניצוקה הראשונות שלי כפי שהן נראות היום, אחרי שצעדתי בהן מלא קילומטרים, רקדתי בהן במסיבות הכי טובות ולאחר שניצלו מנסיון לרצח בין שיני הכלבה הידועה בכנויה "הפרא" בימיה כגורה סוררת
סיונארה!



















3 תגובות:

  1. פוסט מהמם! איזה יופי.
    עכשיו בא לי גם סניקרס וגם סושי.
    מתי כבר מגיעות למשכנך האוניצוקות החדשות??

    השבמחק
  2. אחלה פוסט שבעולם !
    מאחלת לך לעבוד בשבילם יום אחד, ביפן, אנחנו נבוא לבקר

    ביחרי זוג אחד חדש - עליי !

    השבמחק
  3. פוסט שכל אישה צריכה לקרוא. בעיקר אותן נשים שמקריבות את הבריאות שלהן בעבור נעלי עקב גבוהות וחוסר המודעות לנזק העתידי בנעילת נעלי עקב.

    השבמחק